רוב העסקים לא יודעים אם ה-AI שלהם עובד. הנה איך בודקים באמת

אחת השאלות שהרבה בעלי עסקים שואלים את עצמם היא "טוב, אבל איך אני יודע אם זה באמת שווה את זה?"

וזו שאלה מצוינת. הבעיה היא שברוב העסקים שאני נכנס אליהם, אי אפשר לענות עליה — לא כי ה-AI לא עובד, אלא כי אף אחד לא מדד מה קרה לפני שהוא נכנס. אין נקודת השוואה. וכשאין נקודת השוואה, כל תשובה היא הרגשה, לא נתון.

אני רוצה לפרק את זה, כי זה לדעתי החלק הכי מוזנח בכל הנושא.

הטעות הראשונה: מודדים אחרי, לא לפני

כבר החלטתם להכניס כלי חדש לעסק. נתתם לעובדים להשתמש בו ואחרי כמה חודשים החלטתם "לבדוק" האם זה השתלם?

קשה לענות על השאלה הזו ברגע שאין מול מה להשוות. כמה זמן לקחה המשימה קודם לכן? כמה טעויות היו בה?

לפני שאתם חושבים להכניס כלי או מוצר חדש לעסק חשוב שתתעדו מה היה קודם לכן, רק ככה תהיה לכם דרך אמיתית למדוד האם הכלי השתלם לכם או לא.

הטעות השנייה: חושבים ש"תמורה" זה רק כסף

הרבה בעלי עסקים שואלים "כמה כסף זה יכניס לי". זו שאלה לגיטימית, אבל היא מפספסת את רוב התמונה. תמורה על השקעה בטכנולוגיה יכולה להגיע בכמה צורות שונות:

• זמן שחוזר לצוות. לא כשלעצמו — אלא במה הוא מושקע אחר כך. שעתיים ביום שחוזרות לצוות שמבזבז אותן זה לא רווח. שעתיים שהופכות ליותר פניות שנענות, או יותר זמן מול לקוחות — זה כן.
• חיסכון בעלויות. פחות שעות עבודה על אותה תפוקה, פחות גיוס, פחות עבודה חוזרת.
• הכנסה שגדלה. יותר לקוחות שמטופלים באותו צוות, או תגובה מהירה יותר שמונעת מלקוח ללכת למישהו אחר.
• סיכון שנמנע. טעות אחת בחוזה או בהצעת מחיר יכולה לעלות יותר מכל מה שחסכתם באותה שנה. זה חלק מהתמורה, גם אם קשה לשים עליו מספר.

אני מבקש מלקוחות להחליט מראש על איזה מהארבעה הם מודדים. לא על כולם — על אחד או שניים. פרויקט שמנסה להשיג את כל הארבעה בבת אחת בדרך כלל לא משיג אף אחד מהם.

הטעות השלישית: מדדים שנראים טוב ולא אומרים כלום

"הצוות משתמש בזה כל יום" זה לא מדד. "עשינו 400 שאילתות החודש" זה לא מדד. אלה מספרים שנעים לראות אבל לא מלמדים אם משהו בעסק השתפר.

מדד אמיתי נראה יותר כמו: "הזמן הממוצע למענה לפנייה ירד מיומיים לארבע שעות", או "מספר ההצעות שיוצאות עם טעות ירד מ-1 מכל 10 ל-1 מכל 40". אלה דברים שאפשר להראות למישהו והוא מבין מיד אם זה טוב או לא.

למה זה בכלל חשוב

כשעסק לא יודע למדוד, קורה אחד משניים: או שהוא ממשיך לשלם על משהו שלא מחזיר לו כלום, או — וזה נפוץ יותר — שהוא מוותר על משהו שדווקא עבד, כי לא הייתה דרך להראות את זה.

שתי התוצאות האלה עולות כסף. השנייה עולה יותר, כי היא גם מבזבזת את ההשקעה שכבר נעשתה.

אני גם חושב שזה מה שמפריד בין הטמעה אמיתית לבין "קנינו כלי". כלי שאף אחד לא מדד הוא כלי שאף אחד לא באמת אחראי עליו. ובלי בעלות ברורה, תוך חודשיים הצוות חוזר לעשות את הדברים כמו קודם.

מה הייתי עושה במקומכם

אם יש לכם כרגע כלי שרץ בעסק ואתם לא בטוחים אם הוא שווה את זה, אל תתחילו מלהחליף אותו. תתחילו מלענות על שלוש שאלות:

1. איזו משימה ספציפית הוא אמור לשפר, ומי אחראי עליה?
2. כמה זמן/טעויות/עבודה חוזרת הייתה באותה משימה לפני שהוא נכנס? (אם אין תשובה — תמדדו את זה החודש, גם בדיעבד זה שווה משהו)
3. מה המספר שאם תראו אותו בעוד חודש, תדעו שזה עבד?

אם אתם לא מצליחים לענות על השלוש האלה, הבעיה כמעט בטוח לא בכלי.